מהי למידה? מהתיאוריה לפרקטיקה

תוכן העניינים

1. מהי ההגדרה של למידה?
2. חמש תיאוריות למידה נפוצות
3. כיצד להתמודד עם סגנונות למידה שונים
4. מה ההשלכות על הכשרה?
5. מהם הגורמים המשפיעים על הלמידה?
6. כיצד ניתן לספק חווית למידה יעילה?

מהי ההגדרה של למידה?

מחקרים על מה בדיוק נחשב כלמידה אינם חד משמעיים. אבל רובם מסכימים שלמידה היא הרבה יותר משינון וזיכרון של מידע. זה כרוך בהבנה עמוקה וארוכת טווח ובקשר של מידע חדש לרעיונות, מושגים וידע קיימים. הגדרה של למידה שבה משתמשים לעתים קרובות היא:

"למידה היא תהליך המוביל לשינוי, המתרחש כתוצאה מהתנסות ומגביר את הפוטנציאל לשיפור ביצועים ולמידה עתידית. השינוי אצל הלומד עשוי לקרות ברמת הידע, הגישה או ההתנהגות. כתוצאה מלמידה, הלומדים באים לראות מושגים, רעיונות ו/או העולם בצורה שונה. [1]" 

לגבי הגדרה זו, תהליכי הלמידה או הפעילויות החשובים ביותר מתייחסים ל:

• בחירת מידע
• קליטת מידע
• עיבוד מידע
• שילוב מידע חדש עם ידע עדכני
• הקמת מודל רעיוני חדש
• שימוש במידע
• מתן משמעות למידע [2]

חמש תיאוריות למידה נפוצות

הבנת איך אנשים לומדים היא שלב קריטי באופטימיזציה של תהליך הלמידה

הבנת איך אנשים לומדים היא שלב קריטי באופטימיזציה של תהליך הלמידה. מאז תחילת המאה ה-20, חוקרים חשבו כיצד לומדים נטמעים וכיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר עם אתגרי למידה שונים. זה הביא לתיאוריות למידה שונות לגבי תהליכי הלמידה והאסטרטגיות הטובות ביותר. בואו נסתכל על חמש תיאוריות הלמידה החשובות ביותר:

1. ביהביוריזם - Behaviorism

תיאוריה מסורתית זו צמחה בתחילת המאה ה-20. בקצרה, תיאוריית הביהביוריזם מסתכמת במוטו: 'תרגול/אימון מביא שלמות'. עם מספיק תרגול והכשרה, אנשים צריכים בסופו של דבר להיות מסוגלים לבצע פעולה ספציפית בלי לחשוב. בנוסף, הביהביוריסטים מניחים שגירויים חיצוניים גורמים לשינויים בהתנהגות, שכן תפקיד המורה הוא לעזור ללומדים לבנות ידע ולהרהר במגוון אסטרטגיות למידה ולהשתמש בהן.

דוגמאות לביהביוריזם בחינוך של היום

• מתן נקודות בונוס עבור שיעורי בית שנעשו.
• בניית הלמידה של התלמידים צעד אחר צעד.

2. קוגניטיביות - Cognitivism

תיאוריה זו עקרה את תיאוריית הביהביוריזם בשנות השישים. קוגניטיביות מתמקדת יותר באופן שבו תלמידים מעבדים ומשננים מידע. לפי תיאוריה זו, המוח האנושי הוא 'קופסה שחורה' ודומה למחשב. מאז הופעתה של תיאוריה זו, מונחים כמו זיכרון עבודה, זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך זכו להכרה נרחבת ונחקרה.

קוגניטיביות דוגלת בכך שאחסון מידע דורש תחילה עיבוד. כמו כן, חומר הדרכה המתאים לידע הקודם של התלמיד.

דוגמאות לקוגניטיביות בחינוך של היום

• שילוב התלמידים באופן פעיל בנושא הלמידה על ידי שאילת שאלות שגורמות להם לחשוב עליו.
• במקום העברת המידע ע"י המורה, התלמידים עובדים יחד על מטלות הקשורות לנושא.

3. קונסטרוקטיביזם - Constructivism 

תיאוריה זו קמה בסביבות 1980. על פי תיאוריה זו, למידה היא תהליך חברתי שבו ידע נוצר ושותף עם אחרים. האחריות ללמידה עוברת יותר ויותר אל התלמידים. חשוב ללמוד עם הקשר, ולכן סביבת למידה עוצמתית היא הכרחית. כאשר ילדים לומדים על הטמפרטורה, למשל, מורה יכול להתייחס למדחום, לתנור ו/או לעונות השנה.

כמו תיאוריית הקוגניטיביות, תיאוריה זו טוענת שלמידה היא תהליך בניית ידע. לכן, הלומדים צריכים לבנות על ידע קיים.

דוגמה לקונסטרוקטיביזם בחינוך של היום

• המורה מציג בעיה, למשל מדידת אורך החומה הסינית. המורה לא מציג מיד שיטות לפתרון הבעיה. במקום זאת, הוא מאפשר לתלמידיו להרהר בבעיה וליצור שיטות מדידה משלהם.

4. קונסטרוקציוניזם - Constructionism

תיאוריה זו התבססה גם בשנות השמונים. היא רואה את בניית הידע בצורה מאוד מילולית. היא מדגישה גישה של 'למידה על ידי עשייה, ולמידה לעשות'. תיאוריה זו מעוררת יצירתיות, שיתוף פעולה והתנסות.

דוגמה לקונסטרוקציוניזם בחינוך של היום

תלמידים עובדים יחד על פרויקט, כמו יצירת גינה קהילתית. בזמן שתילת הזרעים עצמם, הם לומדים יותר על הטבע.

5. קונקטיביות - Connectivism

זוהי התיאוריה העדכנית ביותר, הוקמה בשנת 2004. תיאוריה זו מתאימה בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים. ההיבט המרכזי של קונקטיביות הוא המטאפורה של רשת עם צמתים וחיבורים. הלומדים יכולים ליצור את רשת הלמידה שלהם. בחיפוש אחר מידע, הלומדים יבקרו באתרי אינטרנט אינפורמטיביים, יקראו ספרים וישתמשו במקורות אחרים. תפקיד המורה יהיה יותר מתן הדרכה ומשוב מאשר מתן ידע חדש באופן פעיל.

חסידי הקונקטיביות רואים בתיאוריה זו השלמה לתיאוריות הקיימות.

דוגמה לקונקטיביות בחינוך של היום

• קונקטיביות מתרחשת בעיקר מחוץ לבית ספר. תלמידים משתמשים במשאבים דיגיטליים; המורה מלמד כיצד עליהם לסקור מידע מקוון באופן ביקורתי.

כיצד להתמודד עם סגנונות למידה שונים

אין הוכחה מדעית משכנעת שהתאמה של הוראה משפרת את הלמידה

בדיוק כפי שהבנת תיאוריות למידה שונות היא חיונית לעיצוב תוכנית ההכשרה, צריך להבין את סגנונות הלמידה השונים של אנשים. לפחות, זה מה שרוב המורים חושבים. 89% מהמורים מאמינים בהתאמת ההוראה לסגנון הלמידה המועדף על התלמיד. הייתם מצפים שזה יהיה דבר טוב, אבל עדיין אין הוכחה מדעית משכנעת שהתאמה של הוראה משפרת את הלמידה [3].

הבחנה בשימוש תכוף בין סגנונות למידה היא מודל VARK. על פי מודל ה-VARK, הלומדים מזוהים לפי האם יש להם העדפה ל:

• למידה חזותית (תמונות, סרטים, גרפים)
• למידה שמיעתית (מוזיקה, דיון, הרצאות)
• קריאה וכתיבה (הכנת רשימות, קריאת ספרי לימוד, רישום הערות)
• למידה קינסתטית (תנועה, ניסויים, פעילויות מעשית)

עד כמה שמסגרת מושכת כמו VARK היא - קלה יחסית ומהירה להערכה - כל אחד עוסק באופני למידה שונים בדרכים שונות. המוח מעבד מידע בדרכים מאוד מורכבות וניואנסיות שאי אפשר להכליל בצורה כל כך פשוטה. לכן, אם תעצבו את חומר ההדרכה שלכם לסגנון למידה ספציפי, הלומדים צפויים להחמיץ הזדמנויות למידה. במקום זאת, גישה כללית תהיה טובה יותר. אבל אז התוכנית הכשרה חייבת להיות חזקה כדי שהצורך בהתאמה אישית ייעלם. בהקשר זה, חזקה אומרת ש:

• התלמיד מרגיש מעורב.
• התוכן מיוצג במספר דרכים.
• החומר מעורר פעולה וביטוי מהתלמיד.

העיצוב האוניברסלי ללמידה הוא גישה התומכת בדרך חשיבה זו. מטרתו היא לענות על הצרכים של כל תלמיד בכיתה מסורתית או בסביבת למידה מקוונת.

מה ההשלכות על הכשרה?

בפרט, תיאוריות למידה יכולות לקבוע את עיצוב ההכשרה והשיעורים. התיאוריה היא הבסיס של תכנית הלימודים, למרות שאולי אתם אפילו לא מודעים אליה. האם לדעתכם החזרה על עובדות חשובה כדי ללמוד? או שאולי אתם רואים את עצמכם יותר כמנחים מאשר מורים? והאם אתם בעד גישה מבוססת פרויקטים? באופן מודע - אבל כאמור גם לא מודע - אתם רואים את ההיבטים הללו משתקפים בהכשרה ובדרך בה אתם מלמדים.

וזה כמובן משפיע על התלמידים שלכם. דמיינו שאתם בוחרים בשיטת הוראה המדגישה למידה חברתית וויזואלית. התלמידים ירגישו מאוחר יותר בנוח בסביבת עבודה שבה שיתוף הפעולה הוא בעל חשיבות עליונה, ומצגות וידאו מתרחשות לעתים קרובות יותר מאשר קריאת ניירת יבשה.

מהם הגורמים המשפיעים על הלמידה?

תיאוריית הלמידה היא לב ליבו של החינוך. אבל בסופו של דבר, ביסוס ההכשרה על תיאוריות למידה היא לא ההשפעה היחידה על כמה טוב מישהו לומד. גם גורמים אחרים נכנסים לתמונה.

גורמים פיזיולוגיים [4]

1. חוש התפיסה

פגיעה בכל אחד מהחושים מקשה על הלמידה. לדוגמה, עיוור מתקשה ללמוד יותר מאדם ללא לקות ראייה אם הוא לא מקבל את הכלים הנכונים.

2. בריאות גופנית

אם לא חשים טוב פיזית, לא נהיה מסוגלים ללמוד טוב ככל האפשר. נפש תקינה אפשרית רק בגוף בריא.

3. עייפות

זה קשור לנקודה השנייה, בריאות גופנית. אם עייפים פיזית או נפשית, לא נוכל להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמנו. לעייפות יכולות להיות מספר סיבות כמו עיסוק יתר, תזונה לא מאוזנת, יותר מדי זמן למידה.

4. שעה ביום

מחקרים הראו שהלמידה יעילה ביותר בין השעות 10:00-14:00 ובין 16:00-22:00.

מחקרים הראו שלמידה יעילה ביותר בין השעות 10:00-14:00 ובין 16:00-22:00, כאשר המוח קליט ביותר. מצד שני, זמן הלמידה הפחות יעיל הוא בין 4:00 בבוקר ל-7:00 בבוקר [5].

5. תזונה

אסור לנו לזלזל בהשפעה של מזון מזין. תזונה בריאה אחראית לפעילות נפשית יעילה. לתזונה לקויה יש השפעה הפוכה. ידוע כי אלכוהול, קפאין וניקוטין משפיעים על המוח, ועליכם להיות מודעים לאופן שבו הם משפיעים עליכם.

6. גיל

ככל שאנו מזדקנים, יכולת המוח שלנו יורדת. בדרך כלל קל יותר ללמוד בגיל צעיר יותר מאשר בגיל מבוגר. מגיל 25 ואילך מתרחש הקיפאון הגדול ביותר.

גורמים פסיכולוגיים

1. בריאות הנפש

מתח נפשי, תסביכים, קונפליקטים ומחלות נפש פוגעים בלמידה.

2. מוטיבציה ועניין

מוטיבציה היא המפתח ללמידה. אם יש מוטיבציה ללמוד, אפשר לקלוט מידע (ולהיזכר וליישם אותו מאוחר יותר). אם חסרה מוטיבציה, הידע והמיומנויות לא יישארו.

3. חיזוק חיובי

שום דבר אינו ממכר כמו הצלחה. אם חווים הצלחה או מקבלים שבחים רבים מהמורה או המדריך, זה נותן כנפיים. לפעמים, זה יכול לעבוד הפוך. עדויות מראות שילדים גדולים יותר רגישים לתוכחה והאשמה מאשר ילדים צעירים יותר.

גורמים סביבתיים

1. תנאי עבודה

תאורה נכונה, אוורור טוב, טמפרטורה נכונה ולחות משפיעים לטובה על היעילות המנטלית. הסחות דעת מכל הסוגים משפיעות על כוח הריכוז וכתוצאה מכך על יעילות הלמידה.

2. הגדרה ארגונית

ההגדרה הארגונית כוללת, למשל, את לוח הזמנים של בית הספר או ההדרכה. זה צריך ליישר קו עם עקרונות פסיכולוגיים. זה צריך למנוע עייפות ושעמום. לכן, זה יהיה מועיל להדריך נושאים קשים בזמני הלמידה הטובים ביותר. כמו כן, מערכת יחסים חיובית בין מדריך לתלמיד תורמת לתוצאת הלמידה. אם התלמיד סומך על המאמן ויש לו מוטיבציה, הדבר יבוא לידי ביטוי בתוצרי הלמידה.

מתודולוגיה של הוראה

1. אופן הצגת החומר

אופן הצגת חומר הלמידה/הדרכה הוא חיוני

אופן הצגת חומר הלמידה/הדרכה הוא חיוני. ההצגה צריכה להיות נאה, מאורגנת ומדורגת כדי להתאים לרמה המנטלית של התלמיד. על המדריכים להעביר את החומר בצורה משמעותית ומעניינת. חומר ההדרכה יכול להיות במצב לא מקוון (בספרים, בסילבוס) או מקוון (ב-LMS, סמינר מקוון או מצגת מקוונת).

2. למידה מתוך תרגול

חזרה ותרגול חשובים ללמידה. יש לעודד את התלמידים ליישם את מה שלמדו (על ידי ביצוע מבחן להערכת רמת הידע שלהם) או ללמוד באמצעות פעילות. החומר מוטבע טוב יותר אם יש חוויה אישית עם חומר הלמידה. אפשר לקרוא איך צריך לעשות החייאה מתוך ספר, אבל תרגול על דמה הוא הרבה יותר חשוב ומועיל.

כיצד ניתן לספק חווית למידה יעילה?

כפי שכבר תואר, גורמים רבים משפיעים על הלמידה. כמדריכים, אין לכם השפעה על כל הגורמים, אלא רק תת-קבוצה. אז, יש להתמקד במה שכן אפשר להשפיע.

השקיעו זמן ומאמץ ביצירת חומר הדרכה מעולה

ביטוי מפורסם הוא ש'אתה מוציא מה שאתה מכניס'. זה חל לא רק על אוכל אלא גם על ידע. חומר הדרכה מעולה הוא תנאי מוקדם לתוצאות למידה מעולות. אבל מהו חומר הדרכה מצוין?

מאתגר, אבל לא מאתגר מדי

החומר צריך להתבסס על ידע קודם, אבל לא לחזור על עצמו. רמת החומר צריכה להיות מספיק מאתגרת, אבל לא מאתגרת מדי. זה קו דק. אם החומר קל מדי, התלמידים לא מרגישים מוטיבציה ולא מתאמצים. מצד שני, אם רמת ההכשרה גבוהה מדי, לתלמידים תרד המוטיבציה. כדי להשאיר את כולם ממוקדים, החומר צריך להיות קצת יותר גבוה מרמת הידע והמיומנות הנוכחית, אבל לא גבוה מדי.

Look and feel

המראה והתחושה של החומר חשובים. אם זה נעים לעין, זה נעים גם למוח. כולם מעדיפים ספר, נייר או חומר חינוכי מקוון עם צבעים בהירים, תמונות (או סרטונים), גופן ברור (גודל), מרווחים וכדומה, כי זה קל לקריאה. שימו לב ששימוש בצבע בחומרי הדרכה הוכח כבעל תפקיד חיוני ביצירת תגובות רגשיות שונות ומשיכת תשומת הלב של הלומדים. לדוגמה, צבעים חמים כגון אדום, כתום וצהוב הוכרו כאידיאליים להגברת תשומת הלב של הלומדים ולגירוי השתתפותם הפעילה. ושימוש ברקע כחול מגדיל את הסבירות שהמידע ייזכר [6].

צריך לקחת בחשבון את טווח הקשב של התלמידים

טווח קשב

יש לקחת בחשבון את טווח הקשב של התלמידים. הם לא יכולים להתמקד כל היום. לכן, נסו להדריך את הנושאים הקשים כאשר הלמידה היא היעילה ביותר ולספק הפסקות טבעיות במהלך ההכשרה. או לוודא שכלי ההדרכה המקוון מאותת לתלמידים כאשר הגיע הזמן לקחת הפסקה או להתחיל להשתמש בכלי התומך במיקרו-למידה. לפי מחקרים רבים, למבוגר ממוצע יש טווח קשב מקסימלי של כ-20 דקות.

השקיעו זמן ומאמץ ביחסים עם התלמידים

למרות שזה נשמע שטחי, זה מתחיל בכבוד למדריך. אם אנשים אוהבים אותכם, סומכים עליכם, ואתם מניעים אותם, הם מוכנים לעשות את המייל הנוסף. הראו לתלמידים שלכם את התעניינותכם, השקיעו זמן ומאמץ בהיכרותם, הגבירו את ההערכה העצמית שלהם, וודאו שהם לא מרגישים כמו מספר אלא בטוחים ורגועים. זה ישתלם.

השקיעו זמן ומאמץ ביצירת אווירה נהדרת במקום ההכשרה

זה מתחיל עם שליטה בתאורה, אוורור טוב, טמפרטורה נכונה ולחות, כך יכולה להיות לכם גם השפעה על אופן הצגת חומר הלימוד. הוא צריך להיות מזמין אבל לא להסיח את הדעת.

שימוש בצבע

השימוש בצהוב בכיתה יעודד את התלמידים להיות יצירתיים

כמו שהשימוש בצבעים בחומרי לימוד הוכיח תפקיד חשוב, גם השימוש בצבע בכיתה. לדוגמה, ירוק קשור לרוגע, ושחור קשור לעצב. השימוש בצהוב בכיתה יעודד את התלמידים להיות יצירתיים ויעזור לשמור על תשומת הלב שלהם.

LMS

כיום, הלמידה מתרחשת באינטרנט הרבה; תוכלו להשפיע לטובה על הלמידה על ידי בחירת כלי, כמו LMS, התומך בלמידה ללא הסחות דעת. כשמשתמשים במכשיר אלקטרוני, הפיתויים גדולים. ובכל זאת, אם כלי הלמידה לא משאיר מקום להסחת דעת, לפחות מכשול אחד טופל.

עכשיו אתם יודעים יותר על יסודות הלמידה; אתם מצויידים היטב כדי ליצור את חווית הלמידה הטובה ביותר בעולם! בהצלחה!

קישורים שימושיים

1. Ambrose, Susan A. et al. 2010. How Learning Works: Seven Research-Based Principles for Smart Teaching.
2. Dixon, 1994. The Learning Cycle. 
3. Sternberg, R. J. 1994. Thinking Styles: Theory and Assessment at the Interface between Intelligence and Personality.
4. Reid, J. M. (1995). Learning styles in the ESL/EFL classroom.
5. Newton & Salvi, 2020. How Common Is Belief in the Learning Styles Neuromyth, and Does It Matter? A Pragmatic Systematic Review
6. PSB Academy, 2020